מעברת אונו הוקמה בדצמבר 1950, המעבר מאוהלים לצריפונים החל בסוף אוגוסט 1952 (כולל פתיחת הכביש שחיבר אותה לכפר) והמעבר לבתי קבע מאמצע 1960 עד אפריל 1964. לאחר מחצית השנה מהקמתה היא מנתה 838 משפחות: כ-80% מהן עולי בבל, והשאר "רומנים , ספרדים ותימנים". בסוף אותו עשור היו בה 800 משפחות (כ-4,000 נפש). חיי המעברה התנהלו באופן עצמאי על-ידי חברי הוועד, ההנהלה וחברי ועדות שונות (חינוך, כספים, שירותים ועוד) – ובחסות המועצה האזורית. עם הקמת המועצה המקומית של קריית אונו, הפכה המעברה להיות חלק ממנה. במעברה פעלו שני בתי"ס יסודיים: תלמים (ממלכתי) ובן זכאי (ממ"ד). עם הקמת בי"ס שרת (בספטמבר 1965) וחטיבת הביניים (בספטמבר 1969), עברו תלמידי תלמים ללמוד בשרת.
בתקופת האוהלים השתרעה המעברה מאמצע רחוב לוי אשכול משני צדדיו – ועד סביון בדרומה. בתקופת הצריפים היא השתרעה מרחוב רש"י, לאורך אותו רחוב, ועד סביון: גבולה המזרחי כלל גם את רחובות בר יהודה וירמיהו – והמערבי את ירושלים, שלמה המלך (בחלקו המזרחי), ההדר והחבצלת.
בתקופת האוהלים השתרעה המעברה מאמצע רחוב לוי אשכול משני צדדיו – ועד סביון בדרומה. בתקופת הצריפים היא השתרעה מרחוב רש"י, לאורך אותו רחוב, ועד סביון: גבולה המזרחי כלל גם את רחובות בר יהודה וירמיהו – והמערבי את ירושלים, שלמה המלך (בחלקו המזרחי), ההדר והחבצלת.
- מעברת אונו, דצמבר 1950 – אפריל 1964, נילי פורת
- דוח על המעברה המסתמך על פרוטוקולי המועצה האזורית, יעקב רענן, מזכיר הוועד
- דו"ח כל חיי המעברה, לשכת הסעד, 1953
- הנחת אבן פינה לשיכונים לתושבי המעברה 1958
- מעברת אונו – מאוהלים לצריפים, מתוך עיתון לתלמידים "הקריה שלנו", 1990
- אגרת לתושב המעברה מוועדת השירותים של המעברה, יולי 1954
- סרטון על המעברה – מארכיון הסרטים, ירושלים 1952
- סרטון על מצוקת הדיור – גם בשנת 1963, עוד לא נמצא לכל יוצאי המעברה פתרון דיור הולם