דו"ח לשכת הסעד: "כל חיי המעברה", 27.2.1953

דו"ח  רומנו, שעמד בראשות לשכת הסעד במעברה: "כל חיי המעברה ופעולות מוסדות שונים בתוכה", 27.2.1953:
 לפני שנה היו אוהלים ופחונים, ועליהם שורת מספרים ומסביבם חלקות אדמה בלתי מנוצלות. במקומם הקמנו צריפים פשוטים, קטנים וגדולים, המחולקים לשני חדרים, בשורות מסודרות, ועל ידם גינות פרחים וכדומה. את המקום חוצה כביש שנסלל לפני חודשים מספר, והאוטו יוצא ונכנס במעברה ומקשר בין הסביבה הקרובה ובין העיר. הוא המוציא את העובדים לעבודה והוא אשר פתח את עולם המעברה. לא מזמן הוקמו במעברה גם שני בתי קפה…
 האוכלוסייה מונה 3,541 נפש: 778 משפחות ו-19 בודדים. מרבית המשפחות (613) נמנות על עדות המזרח, והשאר: משפחות אשכנזים (72, רובם מרומניה), ספרדים (55) ותימנים (54). מספר גדול של המשפחות הוא עם שני ילדים.

שיפוט המעברה:  שייכת למועצה אזורית אונו ומיוצגת בה על-ידי נציג, הנשלח מטעם ועד המקום.

הוועד (הנעזר במנהל המעברה, שהוא פקיד הסוכנות) מורכב מתשעה חברים ומקיים ישיבות כל שבוע, בהן הוא דן על כל בעיות המעברה. הוא עומד בקשרים עם כל המוסדות הפועלים בתוך המעברה, ומביא את הצעותיו ואת בעיותיו לישיבות המועצה האזורית. הוועד ממלא גם תפקיד של ועדה סוציאלית (כשמנהל לשכת הסעד מביא לפניו את הבעיות). כמו כן, הקים ועד הורים של ילדי בית הספר, שתפקידו לאסוף כספים בין הורי התלמידים, על-מנת לספק ספרים ומחברות לילדים, שאין באפשרות הוריהם לקנות אותם. המעברה סבלה מחוסר מים ומחלוקה בלתי סדירה ורק בקיץ האחרון הצליחה המועצה להכניס סדר באספקת המים. כל משפחה משלמת לירה לחודש עבור כל השירותים (כולל מים, סניטציה, בריאות), עדיין אינם משלמים עבור צריפיהם. אספקת מצרכי מזון  נעשית באמצעות  ארבעה  סניפים של צרכניית "המשביר לעולה" ואספקת מוצרי הלבשה באמצעות סניף אחד. במרכז המעברה (בתחנה האחרונה של האוטובוס) מתרכזים כמעט כל הצריפים ה"מוסדותיים.

קופת חולים התחילה את פעולתה מאז קום המעברה ומבוטחים בה 680 חברים (במקרה הצורך הם נשלחים לסניף בבני-ברק). חבר העובדים מורכב מתושבי המקום והסביבה הקרובה. את המסים משלמים החברים בלשכת המס (הסמוכה), או בגבייה מרוכזת במקום עבודתם. אחות טיפת חלב נמצאת במקום פעמיים בשבוע. לפני כחודש נפתח באותו צריף גם "טיפול פתוח", המציע לאימהות הדרכה בטיפול בתינוקות. למספר ניכר של תינוקות דרוש בית הבראה, שעלותו יקרה. וגם אלו שנכנסו, משקלם ירד עם החזרה למעברה.

בלשכת העבודה למבוגרים ונוער רשומים כעת 200 פועלים ופועלות בלתי מקצועיים, ומהם 68 עובדים רק 6 ימים בחודש – השאר השיגו עבודה למספר ימים גדול יותר. בזמן חוסר עבודה, הם מקבלים כמה ימי עבודה בעבודות ציבוריות, מטעם המועצה (נטיעת עצים, תיקון דרכים וכבישים). בדרך כלל, רשומים בלשכה 260 איש. בלשכת העבודה הכללית, ממוקמת גם הלשכה עבור נוער, באמצעות נציג מיוחד. רוב הנוער עובד בבתי חרושת בסביבה ומיעוטו בחקלאות. הפעולה החינוכית של נוער עובד חלשה מאד, במיוחד בקרב נוער שאינו לומד וטרם נכנס לעבודה. בזמן האחרון הצליחה עליית הנוער להוציא מספר ניכר של בני נוער אלו למסגרות שלה בקיבוצים.
גני הילדים
מוחזקים על-ידי "ארגון אימהות עובדות", בהשתתפות משרד הסעד. הם שוכנים בצריפים שבדיים, הממוקמים במרכז המעברה, ומסביבם חצר גדולה למשחקים. הגנים כוללים 160 ילדים, בארבע כיתות. יש תוכנית להקים גן גם בקצה השני של המעברה. בית הספר שייך לזרם העובדים וכולל כיתות לילדי הורים דתיים. הלימודים מתנהלים בשתי משמרות וכולל 670 תלמידים. בזמן האחרון ארגנה תנועת "הנוער העובד" שיעורי ערב עבור 65 בני נוער, ומחלקת התרבות שעל-יד ההסתדרות, אירגנה שיעורי ערב למבוגרים. בינואר (השנה) התחיל גם קורס תפירה מטעם "הנוער העובד", עבור נערות שהן תלמידות בית ספר. למרות חוק לימוד חובה, יש מספר רב של ילדים, שאינם מבקרים בבית הספר, ונגדם נפתחים תיקים במשטרה (דרך המועצה). עם זאת, המועצה התחילה לפעול במעברה נגד התופעה. בינואר (השנה) נפתח מפעל "הזנת הילד" המכיל 230 ילדים, והמספר יגיע בוודאי ל 300. המחיר הממוצע 750 פרוטות והמינימאלי 500 פרוטות רק הורים מעטים משלמים 1.50 ל"י. התחיל גם מפעל "כוס חלב". בריאות ילדי בית הספר, לפי חוות דעת הרופא, משביעה רצון.

מנגנון הלשכה הסוציאלית כולל מנהל, מזכיר, עובדת סוציאלית ושתי מדריכות. הלשכה עומדת בקשר עם כל המוסדות הנ"ל. בטיפולה האינטנסיבי 150 משפחות, ותיקים פתוחים לעוד 600 משפחות. תקציבה מוגבל. הלשכה מסייעת בתשלום עבור גני ילדים, הלבשה, הקמת מפעל מוגן למוגבלים בכושר עבודה (ל-15 איש, כולל נשים). בתוכנית הלשכה  להרחיב את המתפרה, שפתחה לפני שבועות אחדים. הבעיה הקשה שהתעוררה, היא הכנסה למסגרת העבודה של האנשים הרגילים לאבטלה – החיים מתוך קיצבה, החולים, החלשים והנחשלים בחיים. ללשכה תוכנית להקים גם מפעל לעשיית שקיות נייר, שיוכל לכלול מספר גדול יותר של כוחות בלתי מקצועיים ואנשים מבוגרים יותר. בעתיד הקרוב עומדת להיפתח מאפייה לפיתות – עסק שיתופי של שמונה משפחות. בעיות שטרם מצאו פתרונן הן מציאת תעסוקה לחולי עצבים וסידור לילדים מוגבלים קוגניטיבית.

מרכז החיים התרבותיים למבוגרים ולנוער, הוא במועדון ההסתדרות. שם מתקיימות כל שבת הרצאות ופגישות שונות – גם מטעם ועדת התרבות של המועצה האזורית. זה גם מקום לפעולות תרבותיות בקרב הנוער מטעם "הנוער העובד". גם "ארגון אימהות עובדות" הקים מועדון לפעולה תרבותית, בקרב נשות המעברה, המקיים הרצאות, קורסים לבישול – ובתוכנית גם לתפירה.

בסיום הדו"ח נכתב: "ביקרנו במעברה בשעות הלילה ונכחנו לדעת, שהחיים התרבותיים מתרכזים בבתי קפה. הגברים יושבים במשך שעות ממושכות ומשחקים קלפים, משוחחים ויש שמסתכסכים קשות. האווירה במעברה קשה, המתבטאת בקללות, צעקות מרירות והתפרצויות. אלה שהם בעלי אמצעים, יוצאים ממנה ובמקומם באים חדשים, ממעברות המתחסלות. בשבועות האחרונים באו למעברה 15 משפחות מפרדס חנה ומכפר סבא. יש חשש, שבמשך הזמן תהפוך מעברה זו, הצריכה להיות נקודה עצמאית במועצה האזורית, לשכונת עוני, של חולים ונחשלים."

/// מיכל 54 / תיק 1 /
לצפיה במסמך המקורי לחצו כאן >>

המסמך ייפתח בחלון חדש