קריית אונו חוגגת 25 שנה לקיומה ,"הבוקר" 30.4.1964

קריית אונו חוגגת 25 שנה לקיומה – מתוך עיתון  "הבוקר" , 30.4.1964:
"קריית אונו הופכת לעיר גנים תוססת" – שיחה עם ראש העיר, יעקב כהן
"חברת "קיראון" בונה בקצב מהיר בקריית אונו "
"מרכזיית טלפונים אוטומטית לקיראון"

בהמשך, מתוך הכתבות, המצורפות במלואן במסמך המקורי.

קריית־אונו הופכת לעיר גנים תוססת
מאת איתמר בנעט

מלאו 25 שנה לקריית אונו (או בשמה הראשון: כפר אונו), ש­הוקמה באזור שהוד קדומים אופף אותה, ליד תל ליטוינסקי וכפר אז״ר. והמאורע הזה. בשילוב עם 10 שנים למועצה המקומית, יצוין הערב ב"עצרת מחצית היובל" במקום, הנערכת בחסות שר הפנים והבריאות מר מ. ח. שפירא, באמפיתיאטרון המקומי של הקריה.

"אונו" הייתה עיר חשובה בימי קדם ועל שמה נקראה כל הבקעה החקלאית הפורייה שסביבה. היישוב הוקם בשנת 1939 בידי "ארגון התיישבות ושיכון", שהיה מורכב מפועלי תעשייה ובעלי מק­צועות חופשיים. הם הגיעו מישובים עירוניים שונים בסביבות תל-אביב וביקשו לצאת מחומות הערים ולהתיישב באזור כפרי, בו יכלו לבנות בית בודד לכל משפחה ומשק-עזר לצדו. התיישבותם במקום זה דווקא , באה לחזק שני יישובים יהודיים אחרים, שניצבו בודדים מול אוכלוסייה ערבית מתפרעת ותוססת — כפר אז"ר ותל ליטוינסקי. זכורה לכל פרשת פינוי המחנה הצבאי ה­בריטי הסמוך בתל ליטוינסקי ב-15.4.48. אעפ״י שהמחנה ניקנה בעוד מועד ע״י היהודים, נעלוהו הבריטים לפניהם ברגע האחרון ופתחוהו לפני כנופיות מרצחים עיראקיות וסוריות. קרב פנים אל פנים, שנמשך שעות רבות בין יחידת ה״הגנה" לבין אנ­שי הכנופיות, הוכרע לבסוף לפנות ערב. ההתקדמות נמשכה ועד מהרה נותר יישוב הספר כפר אונו ב "עורף" בלב שטח יהודי רצוף.

עד קום המדינה התפתח הישוב בקצב איטי, כשבין תושביו יש ה­בונים את בתיהם במו ידיהם, ואילו לאחר מלחמת העולם השנייה הגיעו לקריית אונו מעפילים רבים מניצולי השואה. "שכונת ברכה (פולד)" רוק­מה ע*י מעפילים אלה והיא נושאת את שמה של אחת מגיבורות תנועת ההעפלה. ערב קום המדינה מנה הישוב כארבעת אלפים תושבים***.

בשנתיים הראשונות שלאחר קום המדינה שוכנו במעברה, סמוך ל­קריית אונו, כ־4,500 עולים חדשים. הקריה הועמדה לפני המשימה והאתגר לקלוט בקרבה אוכלוסייה חדשה העולה במספרה על האוכלוסייה  הוותיקה. תחילה הועברו תושבי המ­עברה מאוהלים לצריפים ולצריפונים ורק בשנת 1959 הוחל בהעברתם לבנייני קבע, כך שכעת מונה הקריה כ-13,000 תושבים והמעברה חוסלה כליל.

שיחה עם ראש המועצה המקומית הצעיר (45) והדינמי, יעקב כהן, המכהן בתפקיד זה מאז כינון המועצה ה­מקומית בקריית אונו (1954). בישר לתושבי המקום, עם חזרתו  זה עתה מארה״ב, כי אילי-הון מאמריקה יש­קיעו בהקמת ובפיתוח מפעלי התעשייה במקום למעלה מחצי מיליון דולר ובהקמת מוסדות ציבור  3 מיליון דולר. ואכן, כיום בונים מפ­עלי תעשייה שיעסיקו כאלף מפרנ­סים, דבר שייתן דחיפה לביסוס יתר של המקום. "לפי תחזית הגידול יגיע מספר התושבים בסוף שנת 1964 ל־18,000 נפש — מציין בגאווה איש  שיחי ומטעים: כעת הולכות ונשלמות אלף יחידות הדיור המוק­מות ע"י משרד השיכון, מפעל החיס­כון לבנק, חברת "רסקו". "שיכון ביטוח". חברת שיכון. ובמיוחד  חברת "קיראון".

למרות שראש המועצה הוא הייקי היחיד בין 9 חברי המועצה (כיליד גרמניה עלה ארצה ב״1934 עם עליית הנוער הדתי). — הוא הטביע את חותמו הפדנטי־הדייקני בכל מערכת התכנון והבנייה של הקריה. הוא הקים ועדה ארכיטקטונית של מומחים (בהשתתפות האדריכל־הארכיטקט ישראל לוטן). הבודקים כל תכנית פיתוח והבנייה הציבורית. כך שהמועצה אינה מבצעת כל תכנית שהיא, אשר איננה עוברת את ביקו­רת הוועדה הזו, אם זה גינון, תאורה או שילוט וכיו״ב. מעניין, כי ועדה זו הקדישה באחרונה 3 ישיבות בזו אתר זו אך ורק בבעיית השילוט ה­עירוני. עם זאת. למרות שמגמת תכנונו ופיתוחו של המקום הפכה להיות עירונית מובהקת, מקפיד התכנון העירוני על שמירת האופי הירוק והכפרי של הקריה, למען תישאר עיר בתוך גנים. ואכן, למרות "הבנייה לגובה, נשארו הרבה בתים בצורתם הכפרית וכל פינה מנוצלת לגינון וירק……

 דוגמה לקהילה חברתית כשוחר סדר וספר וכאיש ביטחון מובהק (במשך 4 שנות כהונתו ב­מועצה בהתנדבות, היה מר יעקב כהן קצין מנהלה להוצאת ספרי "מערכות" וראש ארגון ש"א),  דאג ראש המועצה להקים רשת מוסדות חינוך ותרבות לכל הגילים…… פתחו מוסדות לפיתוח תחביבים בין הנוער ומפתחים חינוך גופני בין הנוער., הוקם מוסד למלחמה באנאלפבתיות: מעניקים למבוגרים ולקשישים חינוך מיוחד…… כן מקיימים מועדונים לקשישים, במגמה להקים עבורם מועדוני קבע, שנוסף לצד החברתי, שיועסקו אף בעבודות תחביבים, למען תהיה להם גם הכנסה

אצלנו אין בעיית חוסר עבודה ואין אצלנו פועלי דחק ולעבודות ציבוריות אנו מקבלים אך ורק את הקשישים והמוגבלים. כן יש אצלנו נוהג , שילדי כיתות ד, ז׳, ח׳  מכל בתי הספר, עובדים מטעם המועצה המקומית בעבודות ניקיון וגינון  : 4 שעות ליום במשך חודש אחד שלם מבין חודשי החופש שלהם וכן אנו מקיימים קייטנה במשך 6 שבועות בחדשי הקיץ, לכל ילדי הקריה.
בבית הספר "ניר", בו לומדים כיום כארבע מאוח ילדי הקריה, מלבד תזמורת הנוער, בה משתתפים 70 ילד, הקימונו קונסרבטוריון  — פרי חינוך מוסיקלי.

השקעה של 3 מיליונים ל״י החלו כעת בסלילת כבישים ומדרכות בכל הקריה … כן מקימים כעת מאגר מים בגובה של 30 מטר ומרחיבים את מפעל המים הקיים, ה­מיועד לספק מים ל־70,000 נפש. כמו־כן מבצעים כעת ניקוז וביוב . לכל הקריה….
עם קביעת  אופי אחר של בניין הקריה, הוחלט להרוס גם את המע­ברה שחוסלה באחרונה, ולהעריך את בתיהם של אלה ובמקום הנכם הקיים יינתנו לתושבים הללו בתים במקום מודרני אחר. ואכן, 80 יחידות דיור החלו כבר לבנות עבו­רם ו־20 אחרים עוברים לבתים ש­עומדים לרשות המועצה מטעם חברת "קיראון*.

על "ברית התאומות" קריית אונו – דראכטן (הולנד)

ולסיום:
כי אכן, מפרבר גנים מרוחק ופסטורלי. המאוכלס אנשי המעמד הבינוני , פועלים, בעלי מלאכה ותעשיה זעירים ואנשי מקצועות חופשיים — הופכת קריית אונו לעיר גנים תוססת, פעילה ודינמית השו­קקת חדוות חיים ויצירה.

*** נילי פורת-זיידמן: "ערב קום המדינה  מנה היישוב פחות מאלף תושבים – פחות ממאתיים משפחות (פחות ממאה בכפר אונו ופחות ממאה ביישוב העולים גבעת ברכה)".

———————————————————————————————————————————–

חברת קיראון בונה בקצב מהיר בקריית אונו
מאת סופר "הבוקר"

בהתפתחותה של קריית אונו, החוגגת עתה מלאות 25 שנה להיווסדה, חל בשנתיים האחרונות מפנה גדול. הקריה, שבמשך כל שנותיה התבשמה על בניית חווילות בני קומה אחת או, לכל היותר, בני קומותיים — פנתה עורף לצורת בנייה זו, והחלה בהקמתם של אלפי יחידות-דיור, בבתים של עד 12 קומות.

היוזמת לכל השינוי הזה היא חברת "קיראון" — חברה להשקעות. כך, שותפים הון דרום אמריקני וחברה שווייצרית. בחברה שווייצרית זו שותפה גם החברה להשקעות של הבנק לסחר חוץ.

לכבוד חגה של קריית-אונו נפגשנו עם יו"ר הוועד הפועל של קיראון. מר יוסף שיקלר, ועם סגן המנהל הכללי, מר נחמיה בוקצ'ין. שהוא גם סגן ראש המועצה במקום, ושמענו מפיהם על פעילותיה של החברה בקריית אונו ועל תכניותיה בעתיד.
חברת "קיראון" נוסדה לפני שנ­תיים, אך רק לפני שנה החלה ב­עבודות הבנייה הנרחבות. החברה חכרה  400 דונם קרקע בשטח הפי­תוח של הקריה והתחייבה להקים תוך חמש שנים 1,500 יחידות דיור, מהן 600 עבור זוגות צעירי ומומלציי המועצה המקומית. לפי החוזה עמדה החברה לסיים בנייה זו ער שנח 1968. אר קצב הבנייה זורז ועד סוף שנה זו יימסרו כל האלף…….. 

החברה עתה נמצאת בתכנון  500 יחידות דיור נוספות, שיושלמו עד מח­צית השנה הבאה. כלומר. התיזה הנוכחית של 1,500 יחידות דיור, יסתיים באמצע 1965 במקום בשנת 1968 ובתכנית החברה להתחיל מייד. לאחר גמר עבודה זו. בהקמת 1000 יחידות דיור נוספות, שייבנו על רזרבה קרקעית. בתוך 400 הדונם המוחכרים.
מקום מושלם, אך לא רק זה, החברה תגיש למשתכניה מקום מושלם הכולל כל עבודות הפיתוח שבו (כבישים, תאורה, גינון. מגרשי ־חנייה. וכו׳. החברה משתתפת ב־5 שמיניות של עבודות פיתוח אלה, כשמשרד השיכון משתתף במימון יתר הסכום. החברה העניקה למועצה המקומית הלוואה של חצי מיליון ל״י לצורכי הקמת מבנים ציבוריים: בת־ ספר, גני ילדים וכדומה.

לקריאת המשך הכתבה – בקובץ המצורף.

————————————————————-

 מרכזיית טלפונים אוטומטית לקיראון

שר הדואר, מר אליהו ששון, הניח ביום שני את אבן הפינה למרכזיית טלפונים אוטומטית חדישה בקיראון, קריית הגנים החדשה ההולכת והמוקמת בין תל אביב לסביון. המרכזייה החדישה תהיה בשלב רא­שון בעלת קיבולת  ל-10,000 קווים ובשלביה הסופיים תחיה מסוגלת ל­שרת 20,000 קווים, ותושבי קיראון והסביבה יוכלו ליהנות משירות טלפוני משופר……

 

 

לצפיה במסמך המקורי לחצו כאן >>