מפעל המים – מתוך מחקרו של א. ברוצקוס 1944

על מצב מפעל המים בשנת 1943, מתוך מחקרו של אליעזר ברוצקוס: "כפר אונו", בתוך מחקרים: עבודות המוסד לחקר הבניה והתכניקה", חלק שני, הוצאת ההסתדרות הכללית של העובדים העברים והסתדרות המהנדסים, האדריכלים והמודדים בארץ ישראל, 1944:

ביצועו של מפעל המים נעשה לפי תכנית שסודרה על ידי משרדו של המהנדס בלאס. יסודות התכנית הן כדלקמן:
כמות המים הדרושה לכל יחידה משפחתית על מגרש של 1000 מטר היא 1000 מ. מע. לשנה. התצרוכת השנתית מחושבת ל-90000 מ. מע. התצרוכת המכסימלית ליום שלפיה תוכנו קבול המכסימלית ליום שלפיה תוכנו קבול הברכה וקוטר הצינורות הוא 0.6% מהתצרוכת השנתית או 540 מ"ק היות והיה קיים כבר באדמות השכונה צינור אספקה ראשי של ״6 ממפעל המים של כפר אז״ר ויתרו התושבים על סדור מקור מים לעצמם בתוך שטח השכונה ונצלו את הבאר הנמצאת בכפר אז״ר. במקום שהצינור ״6 נכנס לתוך השכונה נמצאת תחנה לשאיבת בינים עם משאבה אופקית של 50 מ"ק לשעה, המשאיבה את המים לתוך ברכה עם גבה מנומטרי כללי של 28 מטר. גובה הברכה עצמה הוא 14 מטר וקיבולה 200 מ"ק.

קיימים שני אזורי לחץ, רוב המגרשים מחוברים לאזור הקומה העליונה של הברכה (80 מ"ק הקיבול) ומיעוטם לאזור הקומה התחתונה ( 013 מ"ק הקיבול). האורך הכללי של הצינורות (״6, ״5, ״4, ״3 ו- 1.5”) הוא 1940 מטר.
לפי חישובו של ש. בלאס (מאי 1939) לא היו צריכות ההוצאות השוטפות של המפעל בתוך השכונה לעלות על 0.4 מיל למ. מע. מים, נוסף על תשלום המים לכפר אז״ר. סך כל הוצאות לסדור מפעל המים בהתאם לתכניתו השלמה של ש. בלאס, הוערכו ב־1.300 לא״י.(*)
מפעל המים סודר בהתאם לתכנית זו אם כי פרטים אחדים שונו או לא הוצאו לפועל כל עיקר.
לפי המצב בשנת 1942, עבדה המשאבה בממוצע 3 שעות ביום. מחיר המים ששולם לכפר אז״ר היה 4 מיל למ. מע. ונוסף על כך 10 לא״י לחודש השתתפות בשכר המכונאי בכפר אז״ר. שכר המכונאי בכפר אז"ר (תיקונים, התנעת המוטור והדממתו) -2 לא״י לחדש. הוצאות לתיקונים 25 לא״י בשנה ריווח שנתי 20 לא״י.
מחיר המים בשביל צרכן בכפר אונו היה 4 מיל למ"ק. בשנת 1940 ועלה עד 6 מיל בסוף שנת 1942, נוסף על תשלום יסודי של 90 מיל בעד 5 מ"ק הראשונים.
תצרוכת המים של שנת 1942 הייתה 40000 מ"ק או בממוצע 700 מ"ק ליחידה משפחתית, כלומר 70% מכמות המים שנקבעה בתור תצרוכת ממוצעת בתכניתו של בלאס. בהנחה של תצרוכת ביתית (שתיה, בישול, רחיצה, כביסה וכו׳) של 150 ליטר ליום לנפש (••), הרי התצרוכת השנתית לצרכי הבית הוא 10.650 מ"ק או 26.6% מהתצרוכת השנתית הכללית לעומת 73.4% להשקאת הגינות. אחוז כה גבוה של תצרוכת לצרכי גננות בתוך תצרוכת המים הכללית אינו מאפשר הוזלה נכרת של המים לצרכי גננות על ידי הגדלת מס היסוד והפחתת מחיר המים למטר מעוקב.

תלות השכונה במקור המים הנמצא בכפר אז״ר, שנקבעה בתכנית בכדי לחסוך הוצאה חד פעמית גדולה לשם קדיחת באר, גורמת קשיים מרובים לשכונה. תפוקת המים של הבאר בכפר אז״ר מוגבלת והגדול הניכר של היצור החקלאי בכפר אז״ר בשנות המלחמה גרם לחוסר מים, ולכן אין כמות המים שכפר אז״ר מספק לכפר אונו בחדשי הקיץ ובפרט בימי החמסינים מספיקה בהחלט. עובדה זו גרמה באביב ובקיץ שנת 1942 קשיים גדולים לכפר אונו ושמשה מכשול רציני להתפתחות הגננות ומשקי העזר בשכונה.(***)

קידוח חדש בתוך השכונה עצמה נראה בעיני ועד השכונה כהכרחי למרות שהדבר כרוך בהוצאות ניכרות.
———————————————-
(*) סכום זה כולל את ערך הצינורות בקוטר של "6 מהאינסטלציה, של כפר אז״ר.
(**) בהנחה זו התחשבנו עם העובדה שבחלק מן הבתים טרם הושלמו הסדורים הסניטריים.
(***) בקיץ שנת 1943 החמיר המצב מבחינה זו עוד יותר והשכונה סבלה מאד מחוסר מים.

מקור: מיכל 14, תיק 1