קריית אונו, הפרבר שהפך לעיר – נובמבר 1962

הפרבר שהפך לעיר בפני עצמו (שרון סלע, "ידיעות אחרונות", 2.11.1962)

• המקום נקרא מאז ומעולם תמיד כפר,  אך מעולם לא היה אופיו כפ­רי, מעולם לא טיפחו כר חקלאות. עתה, הפך כפר אונו לקריית והתא­מת השם לאופיו האמי­תי של המקום, הוא, ה­צעד הראשון ל״מהפכה" שמתחוללת בו.

עד לפני כשנה וחצי, בהי­כנסך לכפר-אונו, היו מקדמים את פניך צריפונים. הייתה. זו מעברה "מודרנית", אם אפשר לכנות זאת כך, כי מסביב לצ­ריפים היו עצי-נוי ועצי-פרי, וזהו הדבר, שהשווה למקום צורה פחות או יותר אנושית.
אולם, היום, אם יזדמן לך להיכנס לקריית-אונו, תתפלא ממראה עיניך. אומנם, כבישים רחבים ומדרכות אין, נורות ניאון גם כן לא תמצא, אך בתים בנויים, מוקפים ירק, כניסה נאה לכל בית, גדר חיה מסביב, ופה ושם אך תוכל לראות מכונית חונה בצד. אם תמשיך הלאה, ותחדור פנימה, ייגלו לעיניך בתים רבים, בני שתיים ושלוש קו­מות, אשר מכל אחד מהם תו­כל לשמוע שפה שונה.

קונסרבטוריון וגימנסיה
קריית-אונו מונה כיום 10 אלפים נפש מכל עדות ישראל, ותיקים היושבים שתיים עשרה שנה וחדשים המתגוררים מס­פר חודשים בלבד. יש בה קונ­סרבטוריון למוזיקה, שבו לומ­דים כ-300 תלמידים, והמשלמים שכר סמלי ממש לשם לי­מוד בו. קיים בית-ספר תיכון- עיוני, המכיל מעבדות, והוא מאכלס בתוכו את נערי קריית- אונו וסביבתה. קיימים כאן בתי-כנסת לכל עדה — בית-כנסת לעדה התימנית, בית- כנסת לעדת העדנים, בית- כנסת לפולנים, בית-כנסת ל­הונגרים. כל עדה ופינתה, כל עדה ומנהגיה. קיימת כאן בריכת-שחייה גדולה, שאין להת­בייש בה כלל וכלל. קיימים כארבעה מגרשי ספורט, שני מגרשי כדורסל, מדרש כדורגל, ובשלב של גמר — מגרש טניס.

אודה, כי לאחר שראיתי את כל הדברים הללו, החילותי להיות סקרנית, מה הן תכניות המועצה המקומית להמשך קי­דומה של קריית-אונו, מה עו­שה היא לקליטת עולים חד­שים, ומה בקשר לאיחודה עם רמת-גן או בני-ברק הסמוכות לה.

עסקני הקריה וראשיה אופ­טימיים מאוד, ומקווים שמספר תושבי קריית-אונו יגדל תוך שלוש שנים ל-50 אלף נפש — מספר תושבים בעיר בינונית בישראל. על כן, עבודה רבה, עקבית, יומיומית מושקעת ב­קריה, וטיפול אישי מקבל בל אזרח בה — הכול לקראת היות קריית-אונו לעיר בישראל.

ובכן, פניתי למועצה המקו­מית, וראשה, מר יעקב כהן, מסר לי את ה״סיפור" הבא:
"מועצת קריית-אונו פנתה ב­הצעה לגבעת-שמואל, הקרובה לה, להתמזג עמה ולהפוך ל­עיר, שתיתן שירותים טובים ל­אזרח, וכדי שתוכל לפתח ול­שוות לעצמה צורה נאותה של של עיר במלוא מובן המלה. "מועצת גבעת-שמואל, המו­נה 4000 נפש בלבד, סירבה להתמזג עם קריית-אונו — וה­רעיון נטמן".
ומה עם רמת-גן ובני-ברק ? שאלתי.
"לא ייתכן שום מיזוג עם אף אף אחת מהערים הללו", קובע מר כהן, אדם נמוך-קומה ומלא מריו, שכולו מתימטיקה, חי­שובים ודייקנות כיאה ליקה. "אנו לא נתמזג עם בני-ברק, משום האופי הדתי המיוחד שלה. ואנו לא ניטמע בתוך רמת-גן, משום שהיא גדולה מדי עבורנו, ואינה מתאימה לדרישותינו."

"אני רואה עיקר במשימתנו, לתת לאזרח שירות אישי, ל­אפשר לו תנאי-דיור ורמת-תרבות נאותה — ולא נהפוך לעיר "מבריקה" ומקושטת בדברי-יקר".

דרישות גדולות
קריית-אונו עדיין מתקיימת ממענקים של הממשלה ושאר משרדיה, אולם אין זו דאגתו של ראש המועצה. בראש דא­גותיו עומדת בעיית העולים החדשים, שחלק ניכר בהם אי­נו יודע קרוא וכתוב, רמת חייו ירודה ביותר וכל אורח-חייו  נחשל.
"כאן הדרישות גדולות וח­ריפות יותר מאשר בערים הג­דולות", אומר ראש המועצה, "כאן אני נפגש עם כל תושב, אני מכירו ויודע את תנאיו כ­צורה ברורה. לכן, לא היססנו להקים בית-ספר למפגרים, מ­שראינו כי המצב דורש זאת, ולא התמהמהנו להקים קונסרבטוריון משנוכחנו, כי יש דרישה וצורך בו.

"עתה, משקיבלנו את התשו­בה השלילית של גבעת-שמואל, הרי החילונו לבצע את ה­תוכניות שהיו מונחות עד לק­בלת תשובת המיזוג.
"בראש וראשונה, אנו מקי­מים אזור תעשיה חדש, אשר יכיל מפעלים שונים הנמצאים כבר בשלב הקמתם. החילונו בסלילת כבישים חדשים והר­חבת הקיימים ובסלילת מדרכות, שאינן מצויות עד עתה. המרכז המסחרי החדש מצוי בשלבי-הגמר של הבנייה, ו­יכיל את כל הדרוש לכל מש­פחה. המרכז המסחרי יהיה בצד אחד של קריית-אונו, ו­אילו בצידה השני יהיה שוק מקומי גדול ומודרני".

מיזוג גלויות
עתה נמצא בשלב הסיום גם בית משותף ומיוחד לקשישים אשת יקבלו סיוע יומיומי מה­מועצה המקומית, הן בניקיון והן בסידור פנימי של הבית. ובצידו של מבצע זה. ישנו מבצע אחר — בניית שיכונים מיוחדים לזוגות צעירים.

ראש המועצה העלה רעיון מיוחד במינו, והחל אף בביצועו — פיזור העדות בכל קצוות קריית-אונו. לא עוד יש­כנו הונגרים כשכונה מיוחדת, בבלים באזור מיוחד, תימנים בפינה נפרדת ופולנים בקצה אחר. התושבים יועברו מדירה לדירה, וכל העדות תתבוללנה זו בזו. אין להכחיש, כי רעיון זה העלה התמרמרות מסוימת בקרב התושבים, אולם ללא ספק יש בו ברכה – ואין לסגת ממנו. כמו כן, מפונים בימים אלה 80 הצריפים האחרונים של קריית-אונו, ולמרות שעניין זה גרם לקטטות לא מעטות ואף הביא להתערבות המשטרה, הרי המועצה אינה נרתעת מל­בצע את תכניתה זו .

בידור לכול
כאשר שאלתי את ראש ה­מועצה, איזה בידור ניתן ל­תושבי קריית-אונו, הבחנתי בחיוך מיוחד ומסוים מאד על פניו. הוא לא מיהר לתת את תשובתו, אך במלים קצובות הוא סיפר, כי קיים בידור נפ­רד לכל תושב דתי ואנטי-דתי, מבוגר וצעיר. לתושבים הדתיים ישנו חוג "תלמוד תורה", המעסיק אותם ב­שבתות ובימים אחרים. ולראש המועצה יש תכנית בית-כנסת מרכזי גדול לכול העדות, שייבנה כניסות כניסות ומסביבו תהיינה גינות-נוי נאות.
לתושבים לא-דתיים, ישנו בידור רם ומגוון. ישנם מגרשי ספורט שונים, ישנם גנים צי­בוריים נאים וישנו הקולנוע, שאף כשבתות הוא מציג סר­טים במחירים רגילים. מארגנים קרוסים וחוגים שונים :   קרמיקה, שפות, פיסול, ציור, מוזיקה ו­ספרות. ועתה, מוקם והולך מועדון-בידור מיוחד לקשי­שים, שיהווה מקום כילדי עיסוק בתחביבים עכור הסבות והסבים של קריית-אונו.

ראש מועצת קריית-אונו מק­דיש את כל מרצו  למען פיתוח הקריה, להעלאת רמת חיי התרבות  של התוש­בים ולמען עתידם של הילדים הגדלים, והוא מלא תכניות ורעיונות כרימון. הכול אצלו פועל בדייקנות, לכל מחושב והכל מפורט כהלכה. אולם, כ­דבריו הוא, הדבר היחידי ש­מעכב בעד ביצוע תכניות רבות מאוד הוא הכסף. "אילו היה כסף מספיק, יכוונו לע­שות הרבה, לחולל נסים ממש, אך אני מאמין בימים טובים שיבואו ויביאו עמם גם כסף", מסיים מר יעקב כהן.

מקור: מיכל 37, תיק 1, מעטפה 8