Warning: Undefined array key 0 in /home/656261.cloudwaysapps.com/cxqheavndw/public_html/wp-content/themes/archive/inc/breadcrumbs.php on line 168

Warning: Attempt to read property "name" on null in /home/656261.cloudwaysapps.com/cxqheavndw/public_html/wp-content/themes/archive/inc/breadcrumbs.php on line 168

תולדות גן הגיבורים בקריית אונו, אדריכלית נעמה שבתאי ציזר ומהנדסת מיכאלה אורן

סיפור גן הגיבורים מלווה, באופן עקבי, את סיפור ההתיישבות בקרית אונו לפני הקמת המדינה ולאחריה ושוזר בתוכו את פועלם של מיטב האדריכלים ואדריכלי הנוף שפעלו באותם השנים.

הגן עבר ארבעה גלגולים שונים מאז תוכנן השטח כגן ציבורי, ע״י מתכנן הכפר האדריכל אריה שרון. בראשית שנות הארבעים, על חלקו המקורי השתרע שדה בור ששמש את התושבים בעקר באירועים החגיגיים שהתנהלו בחזית בית העם. עשור לאחר מכן, בתחילת שנות החמישים, הוקם גן זיכרון קטן, שתכנן אדריכל הגנים הידוע יחיאל סגל. בתחילת שנות השישים הורחב הגן ועל בסיס תכניתו של סגל עוצב גן חדש שתוכנן ע״י האדריכל יעקב שלגי והפסל ואדריכל הגנים יצחק דנציגר. הגן הסופי לא הכיל בתוכו חלק מהאלמנטים המשמעותיים והחשובים כפי שתוכננו בתכניתם המקורית של שלגי ודנציגר ואף נפגע כתוצאה מבניית מקלט שנים ספורות לאחר מכן. במהלך השנים חלו שינויים נוספים הן באלמנטים פיסיים והן צמחיים. עם זאת, משמעותו של הגן, כגן זיכרון, נשתמרה עד היום וקרית אונו מבצעת את טקסי יום הזיכרון הרשמיים בגן זה.

מטרתה העיקרית של עבודה זו, היא לקדם את תיעודו של גן הגיבורים בקרית אונו, שימורו והחייאתו, כחלק חשוב ועיקרי במרקם ההיסטורי של העיר ולהציע תכנית רעיונית המחזקת את ה״ישן עם החדש" בהתאמה לצרכיה העכשווים והעתידיים. גן הגיבורים ראוי שישמר כחלק ממתחם רחב יותר הכולל את השטח הציבורי הראשון, עליו נבנה בית העם. שני שטחים אילו הן לב ליבו של "כפר אונו" עפ״י תכנית שרון וכל תכנית שימור שתכתב, צריכה להתייחס לשני השטחים ולקשר ביניהם. מאחר וקרית אונו סובלת ממחסור בשטחי ציבור, מתחם בית העם וגן הגיבורים ראוי שישמשו כמתחמים ציבוריים ויכילו בתוכם פונקציות כגון: בית יד לבנים, מוזיאון לתולדות היישוב, הארכיון העירוני ועוד.

העבודה המובאת להלן, התבססה על שיטת מחקר מגוונת שכללה איסוף חומר ארכיוני מקורי, ראיונות עם וותיקי היישוב, צילומים ישנים ותצלומי אויר, שמתעדים את העבר וניתוחם בעזרת אנשי מקצוע מתחום אדריכלות הנוף. בנוסף, נעשה שימוש בחומר כתוב, שהיה קיים על הנושאים השונים. נערכו תצפיות רבות בשטח והוכנה הצעה תכנונית רעיונית לגן.

המסמך המצורף על תולדות "גן הגיבורים" בקריית אונו הוכן על ידי אדריכלית נעמה שבתאי ציזר ומהנדסת מיכאלה אורן במסגרת קורס "שימור גנים היסטורים" בטכניון בהנחיית ד"ר עדה סגרה. אוגוסט 2007.

מפת השכונות והשיכונים

  • כפר אונו
    הכפר כולל את שכונת אונו ושכונת רסקו. ראשית איכלוסה של שכונת אונו ב-1939 ומיקומה  ברחובות מיכאל וולך, השלושה, המגינים, הפלמ"ח ותחילת רמז. ראשית איכלוסה של שכונת רסקו ב-1940 ומיקומה ברחובות רמז  מ"גן הגיבורים" צפונה, רופין וסוקולוב.
  • שיכון ישי
    ראשית איכלוסו באפריל 1952, בין רחובות טרומפלדור לדב הוז  –  בעיקר רחובות בלינסון, יצחק שדה, כצנלסון, חלקו המערבי של הנשיא  ואוסישקין.
  • שיכון שלטרס
    הוקם ב- 1952  וממוקם ברחוב לוס אנג'לס.
  • שיכון התימנים
    ראשיתו בסוף 1949 (בערך) ומיקומו בין  רחוב מרזוק ועזר (בצפונו) לרחוב  לוס אנג'לס.
  • שיכון נשלסק
    ראשיתו ב-1952 ומיקומו בין רחובות קק"ל (בצפונו ) לקפלן, וינגייט במערב.
  • שיכון גבעת ברכה
    ראשיתה ביולי 1947 ומיקומה בין רחוב ברכה פולד (בצפונה) לברנר, חנה סנש במערב.
  • שיכון בז'זין
    אבן-הפינה ב-21.4.1952. השיכון ממוקם בין שיכון "בולגרים"  לשיכון "גבעת ברכה".
  • שיכון הצריפים (בתי עץ)
    ראשיתו ב-1951 ומיקומו בסוף רחוב הרצל (הגובל בדרך בר-אילן).
  • אזור קיראון
    תחילת איכלוסו ב-1964, מוקף ברחובות צה"ל, יעקב דורי, המעגל (רימון), לוי אשכול, שלמה המלך
  • המעברה
    ראשיתה בסוף 1950. בתקופת האוהלים השתרעה המעברה מאמצע רחוב לוי אשכול (בערך), משני צדדיו – ועד סביון. בתקופת הצריפים היא השתרעה מרחוב רש"י,  לאורך רחוב לוי אשכול –  ועד סביון. גם בתקופה זאת, כמו גם בתקופת האוהלים, לא חולקה עדיין המעברה לרחובות רשמיים, ולצורך זיהוי ניתן  מספר לכל צריף ולכל אוהל. בתקופת הצריפים היא השתרעה  משני צדי רחוב לוי אשכול: בצד מערב נכללו בה רחובות שאול המלך, חזקיהו, ירושלים, שלמה המלך, הגפן, ההדר, התאנה, התמר, השקמה והחבצלת – ובצד מזרח רחובות יהודה הלוי, עגנון, ישעיהו, ירמיהו, בר-יהודה, קורצ'ק ושטרן. מבני הקבע  השתרעו באזור הצריפים, למעט מדרום – הגיעו  רק עד רימון, ובמערב הם לא כללו את רחובות התמר והחבצלת. 

גני ילדים 1954

גני ילדים 1954

אוסף מפות של קריית אונו

השם "כרכם" הוצע להנהלת המעברה על-ידי ועדת השמות הממשלתית בשנים 1954-1953, אולם היא דחתה אותו. המעברה צורפה למועצה המקומית קריית אונו בספטמבר 1954, כ"מעברת אונו".
המעברה במפה היא בתקופת האוהלים: מסוף 1950 עד סוף אוגוסט 1952.

מפה

שטח הפיתוח (1965)

מפה

שטח הכפר (1965)

מפה

מפה מלאה (1961)

מפה

מפה סכמטית (מתוך "הקריה שלנו", 1990)

מפה

"משכונה צרה לקריה נרחבת – עשרים וחמש שנה לקריית אונו", מאת זלמן מסחרי

כתבה "משכונה צרה לקריה נרחבת – עשרים וחמש שנה לקריית אונו", מאת זלמן מסחרי (ממייסדי כפר אז"ר ויו"ר המועצה האזורית "אונו")

זה למעלה מחצי יובל שנים. שחברת ״ניר״ החליטה – נוסף לתפקידיה במשקי ההתיישבות העובדת, לדאוג גם לשיכוני עובדים במושבות. לפני 25 שנים הוקמו השכונות: נווה חיים (ע״י חדרה), עין התכלת (ע״י נתניה), שכונת חבצלת (ע״י רחובות) וכפר אונו (ע״י כפר אז״ר).
הקמת השכונות פתחה תקופה רבת תנופה לפי הממדים דאז. יוזמיה היו לוי אשכול, ראש הממשלה ושר הביטחון, ופנחס ספיר, שר האוצר והמסחר כיום. לתולדותיה של אחת השכונות, בקרבת כפר אז״ר, שהייתי בין מייסדיה, אקדיש את דברי הפעם.

בשנת 1936, כאשר פרצו מאורעות הדמים בארץ, היה כפר אז״ר יישוב בודד מוקף סביבה ערבית עוינת, הכפרים סלמה, חירייה, כפר ענא, סקייה ואוהלי בדווים, שהגיעו כמעט עד בתי החברים בכפר אז״ר. מנת חלקו בראשית צעדיו – עבודה קשה ביום, שמירה בלילה ויריות תכופות מכפרי הסביבה לעבר כפרנו. הורגש מאד הצורך בתוספת אוכלוסייה יהודית בסביבה, והחלטנו להקים שכונת פועלים חקלאית בקרבתנו. את הרעיון הבאנו לפני הה׳ הרצפלד, והוא כדרכו נרתם בכל הלהט לפעולה. גם הה׳ יוסף וייץ נתן מיד את הסכמתו. התקשרנו בשם המרכז החקלאי וקק״ל, וערכנו הוזה עם פנחס מרגלית ז״ל על 200 דונם קרקע. המועמדים לשכונה באו משתי מועצות פועלים: בני ברק ורמת גן, ועולים מגרמניה, שהופנו אליה ע״י ד״ר ש. קרוליק, שעמד בראש התאחדות עולי גרמניה בתל אביב. הוא צייד את כל אחד המועמדים בסכום של 25 לירות, כהשתתפות לרכישת הקרקע. הוועד הראשון של המשתכנים נבחר בשנת 1937 באסיפה אשר נתקיימה בבית הפועלים בבני ברק. אך המאורעות בארץ החריפו, ואנשי המופתי הענישו קשות כל ערבי שבא במגע עם יהודים על מכירת אדמה. זה היקשה על ריכוז הקרקע והקמת השכונה הועמדה בסכנה.

אדמות כפר אז״ר התרכזו בשני שטחים. שטח שעליו הוקם הכפר מאדמות חירייה, ושטח שני למטע, מאדמות כפר ענא. השטח השני גבל עם אדמות שנועדו לשכונה החדשה, ולכן החליט הכפר להפריש למטרה זו 120 דונם אדמה מאדמותיו. יש לציין. שחברי בפר אז״ר השתתפו בכספיהם כדי 50 אחוז ממחיר הקרקע, ששולם לערבים. 60 דונם מהשטח הועמד לרשות המשתכנים, 60 דונם לרשות חב׳ רסקו באותם התנאים.

בשנת 1938 נסלל כביש גישה לשכונה ע״י המרכז החקלאי, ושנה לאחר מכן הוחל בהקמתה. נבנו 42 יחידות. כל יחידה על שטח של דונם אחד. כל משתכן הכניס 20 ל״י על חשבון ח הבית, והיתר -במשכנתא בתשלומים חודשיים של 1.35 ל״י לחודש. גם חברת "רסקו"
החלה בבנייה בשטחה ובמשותף הוקמה בריכת מים. המים לבריכה הוזרמו מהבאר של כפר אז״ר. תקופה קשר, עברה אז על המשתכנים בקשר למים, כי בכפר הייתה. אז רק באר אחת שתפוקתה הייתה 120 מ״מ לשעה.
בפרוץ המלחמה (1939) נשקפה סכנה של הפסקת הבנייה. ואמנם בהרבה מקומות בארץ חדלה הבנייה, ורק בשכונות שהוקמו ע״י חברת "ניר" הושלמה העבודה. במאי שנת 1940 נכנסו המשתכנים הראשונים לבתיהם. שנה אחת לאחר מכן העביר כפר אז״ר 25 דונם נוספים לרשות השכונה, וכך נבנו עוד 25 יחידות במקום. "רסקו" המשיכה ברכישת קרקעות בסביבה מיד אנשים פרטיים והוסיפה לבניית בתים בהם שוכנו עולים ומעפילים. השכונה הזאת נקראת ע״ש ברכה פולד, גבעת ברכה.

בשנת 1950 התחילה ההתארגנות המוניציפלית באזור. קמה מועצת אזורית, שכללה את כפר אונו, גבעת ברכה, כפר אז״ר ואפעל, אז עדיין קיבוץ עירוני. בהשפעת המועצה האזורית "אונו" התאחדו שתי השכונות – כפר אונו וגבעת ברכה לישוב אחד, שנקרא מאז קריית אונו.
הימים ימי עלייה גדולה. מעולי בבל עלו ברבבות. המועצה האזורית אונו נרתמה למשימת קליטת העלייה. בגבולות המועצה הוקמה מעברה בת 800 משפחות, והיא נהנתה מטיפולה, ועזרתה של המועצה כל זמן קיומה. בשנת 1951 השיגה המועצה את הסכמת משרד הפנים לצירוף שטח המעברה לאזור שיפוטה של המועצה האזורית אונו. כיום בונה בשטח זה קיראון וחברות שונות אחרות. ב־1951 הסכים כפר אז״ר להחזיר לקק״ל את כל ש־טחי הקרקע שבסביבת קריית אונו בשני תנאים:
א) תמורת השטח הזה יקבל אותו שטח בסביבת הכפר מאדמת הרכוש הנטוש, מבלי לקבל חזרה כל השקעה שהשקיעו עם עלייתם על האדמה (זה היווה 50 אחוז מערך הקרקע אז).
ב) שהשטח יצורף לקריית אונו לשם הגדלת הישוב
וכך הוקמו 100 הבתים לשיכון החיילים המשוחררים ועוד 106 יחידות בודדות. בשנים 1952־1953 נכנסו כל המשתכנים לבתיהם. נסללו כבישים, הוקמו בארות מים, נבנו מוסדית חינוך וכדומה. ועם פרישת קריית אונו מהמועצה בספטמבר 1954, מנה היישוב אוכלוסייה של 8000 נפש.

25 שנות מאבק ויצירה. הדחיפה וראשית התנופה ניתנו ע״י חברת "ניר". אבל לא קטן חלקם של אלה שלקחו חלק בהקמת השכונה, הן נציגי המוסדות והן החברים המייסדים של השכונה. עכשיו קשה בוודאי להבין, שגם בניין שכונה באזור שומם לא רחוק מת״א , היה מעשה חלוצי רב. ותיקי קריית אונו זכאים להתגאות בעברם,

מתחם מגורים "קיראון", אתגרים עכשוויים בשימור המתחם, נעמה-שבתאי ציזר.

מתחם קיראון הנו אחד ממתחמי המגורים המרכיבים את שכונת קיראון ב"שטח הפיתוח" של קריית אונו, שתוכננו ונבנו בין השנים 1969-1961 .שמה של השכונה כולה ניתן לה בזכות קירבתו של השם ל"קריית אונו" ועל שמה של חברת הבנייה שייסדה אותה: "קיראון”.
הרעיון שעמד בבסיס תכנון המתחם (רחובות צה"ל והאיריס) היה ליצור מקום בעל זהות ואופי מובחנים, שיעניק לדייריו תחושת שייכות ואיכות חיים כחלק מ"קבוצת מגורים". רעיון הקבוצה בא לתווך בין הבית לבין השכונה ויושם בכל רחבי הקריה.

תחילת שנות השישים, היו שנים מכוננות בהתפתחותה ההיסטורית של העיר. לאחר עשור של תכניות בינוי שונות, שיועדו להרחבת כפר אונו, החליט משרד השיכון לחתום על חוזה נחשוני עם חברת בנייה פרטית לצורך הוצאתו לפועל של החזון העירוני, כפי שראה אותו ראש המועצה יעקב כהן. הרחבתו של הכפר באה לפתור את בעיית המצוקה הגדולה בדיור של תושבי הכפר והמעברה.

החל מ-1963 ,לאחר התחלות הבנייה, נבנו בקריית אונו אלפי יחידות דיור על שטח רחב ידיים, שהפך למעבדת ניסויים אדריכליים ואשר שינה את צביונו של הישוב – מישוב כפרי לישוב עירוני מודרני. שכונת קיראון והשכונות לצידה מכילות, עד היום, אינוונטר אדריכלי מרשים של הברוטליזם ה חדש ובניניהם מדגימים קשת רחבה של סגנון אדריכלי זה.

רצ"ב חיבור עבודת הגמר במסגרת התואר מגיסטר למדעים בארכיטקטורה של הטכניון שהוגש על ידי נעמה שבתאי-ציזר במאי 2011.

זכויות יוצרים CC BY-NC-ND

תמונה של קיראון

סייעו במלאכה

הפרויקט החל בשנת 2016 והסתיים בראשית 2022. כל תהליך הדיגיטציה התבסס על עבודת התנדבות למעט תשלום עבור ייעוץ בראשית התהליך ותשלום עבור בניית האתר המעוצב בסיום התהליך.

עבודת המתנדבים התרכזה בשלוש משימות:

1) העתקת רישום המסמכים,  שרשם רענן בכתב יד על גבי כל מעטפה, למחשב.  עבודה זו בוצעה על יד תלמידי התיכון במסגרת "מעורבות חברתית",  פעילות שבה עליהם לתרום מכסת שעות לטובת הקהילה.
2) סיכומי פרוטוקולים – עבודה זו בוצעה על ידי המתנדבים המבוגרים. שלב זה שהיה עיקר המאמץ, קבע גם את לוח הזמנים של הפרויקט..
3) סריקת כל המעטפות והפרוטוקולים .

להלן רשימת המסייעים  במלאכה ולהם נתונה תודה מכל הלב:

אריה רוזנבאום – הסורק הראשי
אבנר לידור
איציק אבן צור
דינה גולן
דליה רול
יעל וקס
עמי גדליה
רונן מרקוס

התלמידים

מישל סביר
שחר ברקוביץ
טל פלינט
אדר ברבי
תמר מרקובצקי
יותם כוכבי
רותי זוסמן
אביגיל אסף-שפירא
יובל שעיו
אור רוזנבליט
יוסי מתתיהו
שלומי ציפרוט
משה חיימוב
ויק מסילאתי
אריאל סביר
צור ז'טלני
עידן יעקובוב
שחר ברודצקי
אלעד אלמוגי

נעזרנו בבעלי המקצוע הבאים: חנן כהן שאפיין את הפרויקט  ובנה את הגרסה הבסיסית של האתר, דנה ברנע שעיצבה את האתר בגרסתו הסופית ודימיטרי קגן שהוציא לפועל את ממשק המשתמש המעוצב.

תודה מיוחדת לאסי הירשפלד ולכל צוות הספרייה שאירחו אותנו במשך כל השנים.

על הארכיון הדיגיטלי

אנחנו גאות להציג לתושבי קריית אונו  את האתר הדיגיטלי, הכולל את  כל חומרי  הארכיון ההיסטורי של קריית אונו. הפרויקט החל בשנת 2016 והסתיים בראשית שנת 2022.
תודה מיוחדת נתונה לרענן רשף, מנהל הארכיון המסור, שליווה אותנו לאורך כל הדרך, ולאריה רוזנבאום – שסרק וסרק וסרק, עד אחרון המסמכים.

שאולה הייטנר
נילי פורת-זיידמן
פברואר 2022

ציוני דרך

במשך 30 שנה הפכה קריית אונו מנקודת ישוב הכוללת  40 משפחות בראשית שנת 1940, למועצה מקומית עם אלפי משפחות. נקודות הציון הבולטות מבחינת ההתפתחות האורבנית הן: קליטה מוצלחת של המעברה (שבסוף שנות ה-50 מנתה כ-800 משפחות), קליטת גבעת ברכה ושיכוני העולים שבשכנותה, והיוזמה לבניית אזור קיראון – שכונה מתוכננת הכוללת אלפי דירות, בקנה מידה שלא היה כמותו בישראל.
הרבה אנשים נתנו יד למלאכה, אבל עיקר הקרדיט לתנופה הגדולה  נזקף, ללא ספק, לזכותו של ראש העיר יעקב כהן, שכיהן מאמצע שנת 1953 עד סוף שנת 1969.

הארכיון ההיסטורי

מנהל הארכיון הראשון היה חיים כחלון. בשנת 1992 עבר הארכיון לחדר ברחוב וינגייט 22 והיה פעיל בניהולה של גב' שוש רובס עד 2005 – שנה בה הוחלט על סגירתו. בשנת 2006 הוחלט על פתיחת הארכיון מחדש והוא הועבר לממ"ד הספרייה,  ברחוב המייסדים – בו הוא שוכן עד היום, בניהולו של רענן רשף, אשר טבע  בו את חותמו הייחודי.

בשנת 1994 פרצה בארכיון שריפה וגם היום תראו בחלק מצילומי המסמכים סימני פיח, שריפה ומים ( מכיבוי האש) – לא תראו את טיפות הגשם שדלפו מהגג, בזמן כתיבת ספרו של יגאל סרנה על יונה וולך.
מאחר ובשריפה עלו באש רק הקרטונים של החלק המנהלתי, נשאר לנו מספיק חומר כדי לתת תמונה מלאה, ככל האפשר, החל מתקופת תכנון ובניית  כפר אונו בשנת 1937 ועד שנת 1970.

דיגיטציה

בשנת 2016 ניתן אישורו של ישראל גל, ראש העיר, להתחיל בביצוע דיגיטציה של הארכיון ההיסטורי.  אושר תקציב צנוע לרכישת שעות ייעוץ בנושא של הקמת בסיס מידע לארכיון, ולרכישת סורק חזק ושני מחשבים משומשים, ויצאנו לדרך.
כאמור, כל תהליך העבודה התבסס על מתנדבים. בראשית הדרך נעזרנו בתלמידי התיכון במסגרת פרויקט "תרומה לקהילה". עם הזמן נוצרה קבוצה מסורה של מתנדבים שאפשרה לסיים את הפרויקט בלוח זמנים סביר של כ-6 שנים.

תכולת הארכיון

הארכיון מכיל כיום כ-80 קרטונים/תיבות. בכל קרטון מספר תיקים ובכל תיק מעטפות בגודל  A4 . בכל פרוטוקול ומעטפה בארכיון הדיגיטלי יש הפניה לקרטון/ תיבה ומספר התיק של המסמך הפיזי.
רענן קיבץ בכל מעטפה מסמכים הקשורים לנושא מסוים ורשם עליה  את נושאי המסמכים והתאריך של כל אחד.
עם תחילת העבודה התברר שיש לתת טיפול שונה לפרוטוקולים הכוללים תיעוד של ישיבות הוועד ואספות כלליות, בהשוואה לשאר המסמכים. הפרוטוקולים הוצאו מהמעטפות ורוכזו בצורה מסודרת לפי שנים.
בקובץ הדיגיטלי יש שלושה סוגי פריטים:

  1. פרוטוקולים
    כל פרוטוקול כולל תיאור קצר של ישיבת הוועד או הוועדה ושמות המשתתפים, בטקסט  (שניתן לחפש באמצעותו על הנושאים שנדונו בו ועל המשתתפים), וצילום של הפרוטוקול למי שמעוניין להמשיך ולהעמיק בתוכנו. הפרוטוקולים של השנים הראשונות נכתבו במחברות בכתב יד ומלאכת הפיענוח לא היה משימה של מה בכך. הפרוטוקולים של גבעת ברכה תורגמו מאידיש על ידי רבקה צבייר.
    בסה"כ מכיל האתר 1,400 פרוטוקולים, באורך שונה.
  2. מעטפות
    המעטפות מכילות  את כל המסמכים שהיו בארכיון ( למעט הפרוטוקולים) והן מתמקדות בכל היבטי החיים: תעסוקה, חינוך, דת, תרבות, ספורט ועוד. המסמכים הם מגוונים. לפעמים התוכן מעניין וקריא ולפעמים הרבה פחות,, אבל התייחסנו לחומר בכבוד הראוי לחומר היסטורי. בחלק מהמעטפות ישנה תרשומת בכתב ידו של רענן ולעיתים קרובות  גם הערות והארות לגבי תכני המעטפה.
    גם לגבי כל מעטפה יש תקציר בטקסט  וצילום של המעטפה (כל המסמכים שהיא מכילה). האתר מכיל כ-1,100 מעטפות הכוללות מסמכים באורך שונה – בסה"כ נסרקו כ-22,000  דפים.
  3. מסמכים
    מסמכים אלו נולדו מהצורך להנגיש קטע של דף או מספר דפים מתוך מעטפה שהיא למעשה צילום רציף של כל הדפים הנמצאים בתוכה באמצעות סורק.
    על ידי שליפת קטע שמקבל שם כתובת  והסבר מילולי ניתן לתת לו "זהות" ולשלב אותו באמצעות קישור ב- "נושאים נבחרים" .  גם חומרים שמחוץ לארכיון  מוצגים בתור מסמכים.
    למסמכים אין אינדקס וניתן להגיע אליהם ישירות באמצעות חיפוש ב "כל הארכיון".

 

מפת קרית אונו בשנות ה 50

המפה כוללת את: הכפר הוותיק – שכונת אונו ושכונת רסקו – מדרום, גבעת ברכה (אשר הצטרפה מאמצע 1947) ושאר שיכוני העולים שנוספו תוך שנים ספורות – בצפון, במזרח ובמרכז,

שיכון ישי – שיכון "חיילים משוחררים" – בדרום-מערב/מערב.

מפת קריית אונו בראשית שנות החמישים

מפת הישוב


מפת קריית אונו בראשית שנות החמישים
המפה כוללת את: הכפר הוותיק – שכונת אונו ושכונת רסקו – מדרום, גבעת ברכה (שהצטרפה מאמצע 1947) ושאר שיכוני העולים שנוספו תוך שנים ספורות – בצפון, במזרח ובמרכז,
שיכון ישי – שיכון "חיילים משוחררים" – בדרום-מערב/מערב.