"משכונה צרה לקריה נרחבת – עשרים וחמש שנה לקריית אונו", מאת זלמן מסחרי

כתבה "משכונה צרה לקריה נרחבת – עשרים וחמש שנה לקריית אונו", מאת זלמן מסחרי (ממייסדי כפר אז"ר ויו"ר המועצה האזורית "אונו")

זה למעלה מחצי יובל שנים. שחברת ״ניר״ החליטה – נוסף לתפקידיה במשקי ההתיישבות העובדת, לדאוג גם לשיכוני עובדים במושבות. לפני 25 שנים הוקמו השכונות: נווה חיים (ע״י חדרה), עין התכלת (ע״י נתניה), שכונת חבצלת (ע״י רחובות) וכפר אונו (ע״י כפר אז״ר).
הקמת השכונות פתחה תקופה רבת תנופה לפי הממדים דאז. יוזמיה היו לוי אשכול, ראש הממשלה ושר הביטחון, ופנחס ספיר, שר האוצר והמסחר כיום. לתולדותיה של אחת השכונות, בקרבת כפר אז״ר, שהייתי בין מייסדיה, אקדיש את דברי הפעם.

בשנת 1936, כאשר פרצו מאורעות הדמים בארץ, היה כפר אז״ר יישוב בודד מוקף סביבה ערבית עוינת, הכפרים סלמה, חירייה, כפר ענא, סקייה ואוהלי בדווים, שהגיעו כמעט עד בתי החברים בכפר אז״ר. מנת חלקו בראשית צעדיו – עבודה קשה ביום, שמירה בלילה ויריות תכופות מכפרי הסביבה לעבר כפרנו. הורגש מאד הצורך בתוספת אוכלוסייה יהודית בסביבה, והחלטנו להקים שכונת פועלים חקלאית בקרבתנו. את הרעיון הבאנו לפני הה׳ הרצפלד, והוא כדרכו נרתם בכל הלהט לפעולה. גם הה׳ יוסף וייץ נתן מיד את הסכמתו. התקשרנו בשם המרכז החקלאי וקק״ל, וערכנו הוזה עם פנחס מרגלית ז״ל על 200 דונם קרקע. המועמדים לשכונה באו משתי מועצות פועלים: בני ברק ורמת גן, ועולים מגרמניה, שהופנו אליה ע״י ד״ר ש. קרוליק, שעמד בראש התאחדות עולי גרמניה בתל אביב. הוא צייד את כל אחד המועמדים בסכום של 25 לירות, כהשתתפות לרכישת הקרקע. הוועד הראשון של המשתכנים נבחר בשנת 1937 באסיפה אשר נתקיימה בבית הפועלים בבני ברק. אך המאורעות בארץ החריפו, ואנשי המופתי הענישו קשות כל ערבי שבא במגע עם יהודים על מכירת אדמה. זה היקשה על ריכוז הקרקע והקמת השכונה הועמדה בסכנה.

אדמות כפר אז״ר התרכזו בשני שטחים. שטח שעליו הוקם הכפר מאדמות חירייה, ושטח שני למטע, מאדמות כפר ענא. השטח השני גבל עם אדמות שנועדו לשכונה החדשה, ולכן החליט הכפר להפריש למטרה זו 120 דונם אדמה מאדמותיו. יש לציין. שחברי בפר אז״ר השתתפו בכספיהם כדי 50 אחוז ממחיר הקרקע, ששולם לערבים. 60 דונם מהשטח הועמד לרשות המשתכנים, 60 דונם לרשות חב׳ רסקו באותם התנאים.

בשנת 1938 נסלל כביש גישה לשכונה ע״י המרכז החקלאי, ושנה לאחר מכן הוחל בהקמתה. נבנו 42 יחידות. כל יחידה על שטח של דונם אחד. כל משתכן הכניס 20 ל״י על חשבון ח הבית, והיתר -במשכנתא בתשלומים חודשיים של 1.35 ל״י לחודש. גם חברת "רסקו"
החלה בבנייה בשטחה ובמשותף הוקמה בריכת מים. המים לבריכה הוזרמו מהבאר של כפר אז״ר. תקופה קשר, עברה אז על המשתכנים בקשר למים, כי בכפר הייתה. אז רק באר אחת שתפוקתה הייתה 120 מ״מ לשעה.
בפרוץ המלחמה (1939) נשקפה סכנה של הפסקת הבנייה. ואמנם בהרבה מקומות בארץ חדלה הבנייה, ורק בשכונות שהוקמו ע״י חברת "ניר" הושלמה העבודה. במאי שנת 1940 נכנסו המשתכנים הראשונים לבתיהם. שנה אחת לאחר מכן העביר כפר אז״ר 25 דונם נוספים לרשות השכונה, וכך נבנו עוד 25 יחידות במקום. "רסקו" המשיכה ברכישת קרקעות בסביבה מיד אנשים פרטיים והוסיפה לבניית בתים בהם שוכנו עולים ומעפילים. השכונה הזאת נקראת ע״ש ברכה פולד, גבעת ברכה.

בשנת 1950 התחילה ההתארגנות המוניציפלית באזור. קמה מועצת אזורית, שכללה את כפר אונו, גבעת ברכה, כפר אז״ר ואפעל, אז עדיין קיבוץ עירוני. בהשפעת המועצה האזורית "אונו" התאחדו שתי השכונות – כפר אונו וגבעת ברכה לישוב אחד, שנקרא מאז קריית אונו.
הימים ימי עלייה גדולה. מעולי בבל עלו ברבבות. המועצה האזורית אונו נרתמה למשימת קליטת העלייה. בגבולות המועצה הוקמה מעברה בת 800 משפחות, והיא נהנתה מטיפולה, ועזרתה של המועצה כל זמן קיומה. בשנת 1951 השיגה המועצה את הסכמת משרד הפנים לצירוף שטח המעברה לאזור שיפוטה של המועצה האזורית אונו. כיום בונה בשטח זה קיראון וחברות שונות אחרות. ב־1951 הסכים כפר אז״ר להחזיר לקק״ל את כל ש־טחי הקרקע שבסביבת קריית אונו בשני תנאים:
א) תמורת השטח הזה יקבל אותו שטח בסביבת הכפר מאדמת הרכוש הנטוש, מבלי לקבל חזרה כל השקעה שהשקיעו עם עלייתם על האדמה (זה היווה 50 אחוז מערך הקרקע אז).
ב) שהשטח יצורף לקריית אונו לשם הגדלת הישוב
וכך הוקמו 100 הבתים לשיכון החיילים המשוחררים ועוד 106 יחידות בודדות. בשנים 1952־1953 נכנסו כל המשתכנים לבתיהם. נסללו כבישים, הוקמו בארות מים, נבנו מוסדית חינוך וכדומה. ועם פרישת קריית אונו מהמועצה בספטמבר 1954, מנה היישוב אוכלוסייה של 8000 נפש.

25 שנות מאבק ויצירה. הדחיפה וראשית התנופה ניתנו ע״י חברת "ניר". אבל לא קטן חלקם של אלה שלקחו חלק בהקמת השכונה, הן נציגי המוסדות והן החברים המייסדים של השכונה. עכשיו קשה בוודאי להבין, שגם בניין שכונה באזור שומם לא רחוק מת״א , היה מעשה חלוצי רב. ותיקי קריית אונו זכאים להתגאות בעברם,