חגה הכפול של הקריה בשנתה ה-25, אפריל 1964

"חגה הכפול של הקריה  – מנקודת ספר ליישוב בעורף עמוק" , מאת יעקב גלילי, עיתון  "דבר", 29.4.64.

בימים אלו חוגגת קריית-אונו חגה הכפול: מחצית היובל שלה ועשור לקיום המועצה המקומית כתא מוניציפאלי עצמאי. חג זה חורג ממסגרתו המקומית, שכן בבניינו הגנתו וקידומו שיתפו עצמם רבים – אישים, חוגים ובראש וראשונה ההסתדרות העובדים הכללית, כשקריית אונו, מקודם כפר- אונו, שימשה מעין נקודת ספר, קטע של חזית וחומת-ביטחון אזורית לרמת-גן, בני-ברק וגבעתיים. לכן, מקפלת קריית אונו פרק היסטורי רוטט, רב מתח, בתולדות מאבק הקיום של היישוב העברי בארץ-ישראל על קיומו, כקריה נאמנה מתפתחת הדבקה לעקרונות חברתיים ונושאת במשימות החברה הישראלית, בקליטת עולים. העלאת רמתם התרבותית וביצור מדינת ישראל.

סיפורה של קריית אונו

סיפורה של קריית-אונו מתחיל בשנת 1936, כאשר קבוצת פועלים ובעלי מקצועות חופשיים מרמת-גן, בני-ברק, גבעתיים והסביבה התארגנה להקמת מפעל התיישבותי-עירוני. השאיפה שאיחדה אותם: לנטוש "חומות הערים" בהן התגוררו כדי להקים לעצמם, לא הרחק ממקום עבודתם, נווה שקט, מוקף עצים, ירק ופרחים ומשק-עזר לאיזון תקציב המשפחה בכפר או בקריית פועלים, המושחתת על עקרונות חברתיים, סוציאליים עליהם התחנכו בתנועות נוער בגולה ובתנועת העבודה בארץ ישראל. והימים ההם, שנות מאורעות-דמים, ועדת פיל, "הספר הלבן", שנות "חומה ומגדל", התקפות ערבים על ישובים יהודים ועמידה על משמר הביטחון של הישוב.

השטח שאפשר היה לרכשו השתרע לא הרחק מכפר אז״ר ותל-ליטוינסקי, ליד בקעת אונו העתיקה בה התהלכו, לפי המסורת, רבי עקיבא ורבי שמעון בר יוחאי והוד קדומים חופף עליה.

גאולת השטח נמשכה ארבע שנים, דונם אחרי דונם, של אדמה מפוצלת ומחולקת בין עשרות בעלים, תוך מאבק עם חוקי ממשלת המנדט ומחדליה, עד שהצטרפו כל החלקות ל-280 דונם, מתיישבי כפר אז״ר השכן, צירפו לשטח זה עוד 120 דונם מאדמתם. רק ביולי 1939 התאפשרה סוף סוף חפירת התעלה הראשונה, סלילת הכביש הראשון והקמת הבתים הראשונים, כשאברהם הרצפלד, כיום חבר הכנסת וראש המרכז החקלאי ולוי שקולניק כיום ראש הממשלה ושר הביטחון  לוי אשכול, מסייעים בידיהם, מדריכים אותם ומלווים את התפתחות הכפר. שלא כקודמיהם, בני אונו הוותיקה, שלפי האגדה, צעדו בתוך "כרמי תאנים נוספות דבש רב עד הקרסוליים״, לא לקקו בני כפר אונו החדשים  דבש. שכן בניינו של הכפר ודרך הקמתו הזכירה תקופת עזרא ונחמיה. ביום  חלשו הבונים והתמודדו עם קשיים רבים בסביבה עוינת והניחו אריח על גבי אריח; בלילה -הוטל עליהם לשמור על הנפש והרכוש בסביבה, שהוחרדה מהירות של כנופיות מרצחים, שפילחו את האוויר.

מיישוב ספר – ליישוב בעורף עמוק

מבחינה ביטחונית היה כפר-אונו. כאמור, נקודת-ספר רגישה לכל יישובי גוש דן. דרומית-מזרחית ממנו, שכנו אוהלי בדווים וכפרים ערביים עוינים  – כפר ענא, סקייה ויהודייה. צפונה, בעורף הכפר, השתרעו פרדסים ששומריהם ופועליהם ערבים. שוד וגניבות היו לדבר של קבע בלילות וגם בעיצומו של יום. עומס השמירה, שהוטל על בני כפר אונו, אשר שימשו חומה בצורה גם לבני ברק, רמת גן והסביבה , היה כבד מאוד. כוח האדם בעמדות השמירה לא הספיק. המצב הביטחוני הוחמר ביותר בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. רבים מתושבי המקום התגייסו לבריגדה העברית. אנשי הכנופיות באזור הגבירו השתוללותם ואילו ״שומרי הביטחון של פלשתינה (א״י)״ עסקו בחיפושי נשק ביישובים היהודים ובביצוע מעצרים המוניים. לאחר שהכריזו את מחוז תל-אביב, כמאחז צבאי, שגבולו בתוככי כפר-אונו.

מפנה חד חל רק באפריל 1948 עם עזיבת האנגלים את מחנה תל-ליטוינסקי , כשהם משאירים בתוך המחנה 400 חיילים עיראקים ואנשי כנופיות. המחנה נכבש בסערה על ידי ״ההגנה" במבצע ״דני" וטוהר מהכנופיות שהתבססו בתוכו. כפר-אונו נשם אז לרווחה. מיישוב-ספר הפך לישוב בעורף עמוק. בקרבות השונים נפלו בני כפר-אונו: אברהם פרסלר, זאב ליטוין, מיכאל וולך וצבי הניגסברג.

בחותם הזמן

 גידולה של קריית-אונו והתפתחותה טבועים בחותם הזמן החדש. במאבק על ביטחון היישוב , הקמת המדינה וקליטת עולים. כל שכונה או שיכון, שהוקמו בתחומה, מקפלים בתוכם פרק היסטורי. כך, למשל, גבעת-ברכה, השכונה הראשונה קשורה בתקופת ההעפלה ע״ש ברכה פולד הפלמ״חאית. שכונת חיילים משוחררים ׳ישיי׳,  מנציחה תקופת ההגנה ומפקדים נערצים : יחזקאל בן-דור, שורה אושרוביץ וישראל שחורי, שנפלו במערכות ההגנה. השיכונים "נחלת נשלסק" , "בז׳וז׳ין׳ , "שלטרס" ואחרים – מפעלי הנצחה אף הם לקהילות פולין והונגריה שהושמדו.
שנות 1948-54 הטביעו במיוחד את רישומן על התפתחות הקריה. היו אלה שנות התארגנות מוניציפאלית  מוועד מקומי כפר-אונו והמועצה האזורית אונו, שהכילה גם את כפר אז״ר ואפעל – למועצה מקומית קריית-אונו. במועצה  היו תשעה חברים: י.כהן , נ.בוקצ'ין, ש. צבייר (מפא" י), ס. כץ, מ. גזית (אחה״ע), ז. נוימן .(מפד״ל), ו. שהרבני (ליברלים), י. עסלאן (עצמאית), י. לוינסון (חרות). בהנהלה: י. כהן – ראש המועצה המקומית (מפא״י) , נ. בוקצ'ין (מפא״י) סגן וממלא-מקום, ס. כץ (אחה״ע) סגן ראש המועצה.

 האתגר – חיסול המעברה

בשנת 1950 הגיעו מ"שער העלייה"  למקום אלפי עולים חדשים מעיראק, שאורגנו למעברה בת 4500 נפש – המעברה הגדולה במדינה – שהכפילה מספר תושבי כפר-אונו אך גם הביאה מכלול בעיות חברתיות קשות ואתגרים נכבדים. החיים במעברה, היו חיי תלאות ופגעים, אבטלה וסבל רב של תנאי חיים באהלים. גם מן השמים נלחמו בהם ושיטפונות גדולים פקדו אותה שנה את המעברה ומוטטו אוהליהם; דייריהם  סובלים ממחסור בלבוש ובמזון, עניים מרודים. חסרי עבודה , כשמחציתם נזקקים לטיפול מוסדות סעד וביניהם אחוז גבוה חולים ונכים. עתה לאחר עשר שנות קיומה של המועצה המקומית, חלו תמורות חשובות במצבם. בשטח. שבו הייתה קיימת המעברה על 800 צריפוניה. מתנוססים בתים לתפארת, עטורי גינות. עצים מצלים ומשטחים ירוקים. בני הדור השני של שוכני המעברה השתכנו אף הם  בדירות מיוחדות, לזוגות צעירים שהוקמו בעבורם ביזמתה של המועצה המקומית ובעזרתה. משפחות נחשלות, מבחינה סוציאלית, שוקמו והפכו למשפחות פעילות ויוצרות לתועלת החברה ולעצמן.

עם, זאת מפגרת עדיין השתלבותם של בני קריית-אונו אלו בחיי הציבור. המועצה המקומית ישבה על מדוכה זו: היא הזעיקה מחנכים, אנשי ציבור. ותיקי ההגנה, רופאים , עובדים סוציאליים ואחרים בכינוסים מיוחדים, שהוקדשו לטיפול בבעיה סוציאלית זו. תוכננו מבצעים מיוחדים לפעולת-קליטה חברתית תוך כדי טיפול אישי ואימוץ משפחות נחשלות, כדי לסייע להן בהשתלבותן בחיי החברה. במסגרת המבצע לחיסול האנאלפבתיות והבערות נשלחו מורים ומורות לבתיהם של יוצאי המעברה , במגמה לחסל גם את "המעברה" הרוחנית השרויה עדיין בבתים רבים. גם לאחר חיסולה של המעברה הפיזית.

קריה מתוכננת ומסודרת

עשר שנות קיומה של המועצה המקומית הן גם שנות הישנים מפוארים, מבחינה מוניציפאלית, בבניין קריה מתוכננת ומסודרת. מאמצים גדולים הושקעו על ידי המועצה המקומית לתכנון יסודי של הקריה כשלנגד עיניה תחתית של גידול האוכלוסייה  ל-50,000 נפש. חבר אדריכלים, מתכננים ומומחים התווה בניין תכניתי לכל השירותים המוניציפאליים תוך הקפדה על הצד האסתטי והיעיל בפתרון בעיות בנייה, גינון. תאורה, תחבורה ועוד. המועצה נתנה את דעתה ודאגתה לשיפור המגורים של הפרט בצורה מרווחת יותר. מתוכננת ומודרנית, במגמה לשנות את הנוף הכללי וכן להתקנת פארק עירוני בן עשרות דונם במרכז הקריה. השירותים העירוניים  משוכללים ורמתם גבוהה מבחינה טכנית ומשקית. רשת כבישים מסועפת מתמשכת לאורך 16 קילומטר, רובם זופתו ואין רחוב שאין בו כביש. התאורה ברובה פלורסצנטית, השטחים הגבוהים נוקזו. הרכוש הציבור, שנצטבר במשך עשר שנות קיומה של המועצה המקומית ונאמד במיליוני לירות – מגוון בנכסי דלא ניידי ונכסי דניידי. התקציב מסתכם אמנם בגרעון של חצי מיליון לירות וזה בשל ההוצאות הגדולות לפעולות תרבות, חינוך וקליטת עולים. מבקר המדינה מציין בדו״ח שלו: "פעולותיה של המועצה המקומית קריית-אונו בתחומים רבים, הן בהיקף העולה על המקובל לגבי מועצות מקומיות בעלות גודל והרכב אוכלוסייה דומים, בייחוד בתחום התרבות והחינוך ובאחרונה בתחום מפעלי שיכון גדולים מתוך סיכוי להתפתחות רבה של המקום".

ברם, אבות הקריה רואים את גולת הישגיהם בעניינים אחרים, הגם שאינם בולטים במיוחד באופן חיצוני, אך באים לידי ביטוי בסעיפי התקציב.

החינוך – בראש הדאגה

עשרים וחמש שנות קיומה של קריית-אונו, הן שנות התפתחות מבורכת של מערכת החינוך במקום. משמונה ילדים, שלמדו בשלוש כיתות. מפי מורה אחד בחדר קטן וצר של בית פרטי, הגיע מספרם כיום ל־3000 בשבעה גני-ילדים. 10 בתי-ספר יסודיים ובית ספר תיכון על-ידי 110 מורים וגננות ב-80 כיתות. בקונסרבטוריון המקומי לומדים 300 תלמידים כל המקצועות המוסיקאליים. לתזמורת והמקהלה העירוניות יצאו מוניטין ברחבי הארץ והן מופיעות גם מחוץ למקום ובשירות השידור. בתי-הספר מצוידים במיטב המיתקנים בכל מקצועות החינוך. בתי-ספר בקריית-אונו הם מהראשונים, שאין בהם לימוד במשמרת שנייה.

"הצלחנו במורים״ , מתפארים ההורים בכל הזדמנות לפני אורחיהם. המורים היו תמיד שותפים נאמנים למאמצי הבונים של קריית-אונו, ובמיזוג בני הגלויות שבתחומיה. ילדי העולים החדשים הבאים לבתי-הספר, כשהלשון העברית אינה שגורה בפיהם, מביאים איתם בעיות קליטה חמורות. אך במרוצת הזמן הם הופכים לשגרירים מעולים ומקשרים עם בית ההורים, מפיצים את השפה בין המבוגרים ומשמשים גורם מלכד של ציבור התושבים המגוון. הישגי החינוך של בית-הספר מתמצים גם ברמתם הגבוהה, שיצאו להם מוניטין.

חינוך והשכלה לכל

קריית-אונו תוססת חיי תרבות. תוך שיתוף מלא עם מועצת הפועלים הופעלו מבצעים מיוחדים במגמה להעלות רמתם החברתית והתרבותית של התושבים.

המבצע לחיסול האנאלפביתיות מקיף 500 משפחות הלומדות בתנאים בלתי-מקובלים. במקום מגוריהם של התלמידים בקבוצות קטנות של 3־5 אנשים. ב״קורסים" מסוג זה. המורה היא גם מעין אחות סוציאלית, מדריכה ומטפלת. סוג מיוחד של פעילות תרבותית מהווים "חוגי הורים" רבים. בחוגים אלו רוכשים עשרות הורים השכלת-יסוד בדומה לילדיהם הלומדים בבתי-הספר היסודיים. כל אלה הם נוסף לקורסים הרבים להנחלת הלשון. המרכזים מאות לומדים וחוגים אחרים ליהדות. ספרות. אמנות. תיאטרון. הסרט הטוב, מוסיקה, ריקודים , שפות , שחמט, הרצאות, במת העיתונות ועוד.

במסגרת הדאגה לנוער הוקמו מועדונים טכניים שונים, בהם רוכשים הנערים והנערות הרגלי עבודה וערכיה. המועדונים כוללים את מועדוני הנוער הלומד והעובד, מועדון לתעופה ואחרים. הפעלה הקהילתית-חברתית פועלת בין הנוער, שהיא מחוץ לכל מסגרת מועדונית – נוער המשוטט ברחובות ללא מסגרה ארגונית כלשהי. רבים מבני הנוער הזה, הוכנסו למסגרת מועדונית קבועה.

ספורט וחינוך גופני

הספורט והחינוך הגופני למבוגרים  ובני נוער – אף הם  בטיפול משותף של המועצה המקומית ומועצת הפועלים. יותר מ־500 חברות וחברים המאורגנים במסגרת "הפועל״ משתתפים באופן פעיל בסקציות השונות של כדורסל , כדור-עף, טניס שולחן, קליעה למטרה, רכיבה, שחייה, כדורגל ועוד. "הפועל" קריית אונו משתתף במשחקי ליגה א׳ בכדורגל והשתתף בתחרויות בהולנד. המועצה המקומית רכשה במשך עשר שנות קיומה מתקני ספורט שונים, הכוללים בריכת-שחייה בממדים אולימפיים על שטח של תשעה דונם , אולמי התעמלות רבים, מגרשים לכדורגל ,כדוריד, כדור-עף, לטניס ועוד

קליטת עולים חדשים

עניין קליטת העולים משמש הוא אחד האתגרים המשותפים של המועצה המקומית ומועצת הפועלים. בשנות 1963־1962 נקלטו יותר מ־200 משפחות שהגיעו ישר מהאוניה לקריית אונו, שהוכנסו לשיכונים החדשים שהוכנו עבורם קודם לכן. העולים החדשים , אשר חלק מהם בעלי השכלה אקדמאית. הגיעו מארצות אמריקה הלטינית. מאמצים רבים השקיעו מועצת הפועלים והמועצה המקומית בטיפולם באזרחים החדשים, בדאגה לסידורם בעבודה , חינוך ילדיהם, הקניית השפה וקליטתם בחיי החברה. בלט במיוחד טיפולו של ארגון אימהות עובדות בעולים החדשים.

״קיראון״ – מפנה נוסף בהתפתחות המקום

חג העשור של  הרשות המקומית קריית-אונו וחג מחצית יובל לקיומו של הישוב עומד בסימן מפנה חדש בהתפתחות המקום, עם כניסתם הקרובה של המשתכנים הראשונים לדירותיהם בשכונת המגורים החדשה "קיראון". שכונה זו מוקמת על שטח של 400 דונם והיא מעין קריה חדשה ומודרנית בשטח שיפוטה של קריית אונו.

עם כניסתך לשכונה מקדמים פניך עגורני-ענק, שאון עבודה ויצירה. בניגוד לקריית-אונו הוותיקה, שבה הוקמו וילות בנות קומה אחת או שתיים על שטחים רחבים, יחסית, מוקמים עתה ב״קיראון״ בתים בני 7-6 וגם 14 קומות עם מירב הנוחיות ורמת שירותים גבוהה. כאן מוקם מרכז מסחרי מודרני. מרכז בידורי, אזור למלאכה ותעשייה, בתי-ספר, גני-ילדים – הכול תוך שמירה על צביון כפרי משולב בסגנון עירוני, עם עורקי תנועה ותחבורה. מעברים תת-קרקעיים לילדים והולכי רגל, מוסדות ציבור ועוד. בהתאם לתכנית מייסדיה, תשמש "קיראון" מרכז לקליטת עולים מארצות דרום אמריקה וכן למשפחות ישראליות וותיקות. לפי החוזה שבין המועצה המקומית ו״קיראון", יאופשר במקום שיכון זול לכל זוגות הצעירים בקרית-אונו.

עם השלמת הקמת השכונה החדשה יגדל מספר התושבים בקריית-אונו פי שלושה וימשוך אליה משתכנים רבים שימצאו בשכונה החדשה נוחיות של עיר גדולה, מפעלי תרבות והשכלה, גנים ציבוריים מפוארים, לבלוב רב, נווה שאנן ונופים חדשים במקום בעל עבר מהולל.

 

 

/// מיכל 37 / תיק 3 /
לצפיה במסמך המקורי לחצו כאן >>

המסמך ייפתח בחלון חדש

post-image