15.1.48 "זיכרון דברים" מישיבה בתל אביב: זיידמן, גברת הופרט, שכטר וברנשטיין
לשכת עבודה, קופת חולים, שכר לימוד מעון יום, מחסן בגדים, אספקה לזמן חירום.
2.12.48 הוועד הלאומי ליושב ראש קריית אונו, ארגון לשכת הסעד
19.10.48 הממשלה הזמנית לוועד המקומי על המצאת זיכרון דברים מיום 11.10.48 (שלא נמצא)
6.10.49 המחלקה לטיפול בעולה ללשכת הסעד קריית אונו
עמוד בודד מפרוטוקול ועדת הסעד, "הסעד" טיפול בגבעת ברכה
"זיכרון דברים" של נציג הלשכה הסוציאלית מהביקור בכפר אונו ב-7.12.47,
והפגישה בתל אביב עם זיידמן – בהשתתפות ד"ר הופרט, ב-8.12.47:
"זיכרון דברים" מטעם נציג הוועד הלאומי-המחלקה לעבודה הסוציאלית, על ביקור בכפר ב-7.12.1947,
שביקר בכפר יחד עם סימון, העובדת הסוציאלית מגבעת שמואל (העובדת במקום, באופן זמני, יום בשבוע):
"המקום כולל 95 משפחות ו-58 משפחות עולים, שהשתכנו במקום לפני מספר חודשים בבתי הסוכנות. המקום מתחלק לשלושה גושים: הגרעין העיקרי הוא שיכון עממי מהזרם ההסתדרותי, שיכון רסקו ושיכון עולים. רוב התושבים עובדים מחוץ למקום, כפועלים בבתי חרושת וכדומה. חברי השיכון העממי מאורגנים כאגודה, שבראשה עומד ועד המקום האחראי לשירותים הציבוריים, אשר מהם נהנים גם כל תושבי המקום. משתכני רסקו משלמים מס, בהתאם להסכם מיוחד. העולים החדשים, למרות שניתן לנציג שלהם מקום בוועד, טרם משלמים מסים ומסרבים אפילו לשלם מס מים. הוועד מחזיק, יחד עם ועד הורי בית הספר של הזרם ההסתדרותי, את כיתות ב' עד ד' וכן גן ילדים עם כיתה א'. קיימת מרפאת קופת חולים – הרופא והאחות מבקרים בה שלוש פעמים בשבוע. במקום גרה רופאה, וכך מובטחת העזרה הרפואית לתושבים גם במקרים דחופים. במקום מאורגנת עזרה הדדית, שממנה נהנים חברי השיכון. המס החודשי הוא 150 מא"י והסכום הנוכחי של הקרן לעזרה הדדית הוא כ-60 לא"י, שממנו נהנים חברי השיכון העממי בצורת הלוואות לשעת הצורך. עד כה לא היה במקום שירות סוציאלי כללי. בשנים האחרונות היו רק מקרים בודדים של משפחות חיילים או אחרים, אשר נעזרו באמצעות הלשכה הסוציאלית בבני ברק. עם כניסתם של העולים, נוצר הצורך להקמת שירות סוציאלי מאורגן, והוטל על העובדת הסוציאלית מגבעת שמואל לטפל בעולים – עד שתתארגן הלשכה המקומית, על-מנת למלא תפקיד זה."
בפגישה שהתקיימה למחרת בתל-אביב, בהשתתפות זיידמן – יו"ר ועד כפר אונו, ד"ר הופרט – האחראית על המחלקה הסוציאלית והעובדת הסוציאלית סימון, הביע יו"ר הוועד את הסכמתו להקמת לשכה סוציאלית בכפר. המחלקה מצידה, מוכנה לבוא לעזרת המקום ולמנות עובדת סוציאלית מיוחדת, את רות פרידמן, שתתחיל לעבוד מייד, יומיים בשבוע, על-חשבון המחלקה. תפקידה העיקרי יהיה, בינתיים, לטפל בעולים. בנוגע לטיפול בתושבים, ההוצאות תכוסינה על-ידי ועד הכפר, שימנה גם ועדה סוציאלית בת שלושה אנשים. הוועדה תהיה מורכבת מחבר הוועד ושתי חברות מארגוני הנשים במקום – ויצו וארגון אימהות עובדות. זיידמן הסכים לקבל בינתיים את תפקיד יו"ר הוועדה, אשר תהיה אחראית יחד עם העובדת הסוציאלית על פעולות הלשכה. בהמשך הפגישה, הוא דיווח על הקשיים, בהם נתקל הוועד: "העולים רואים את עצמם כגוף נפרד, בחרו להם ועד מיוחד ואינם מוכנים לקבל את מרות הכפר. דבר זה מתבטא בסירוב לשלם כל מס ואפילו מס מים. הפניות לסוכנות להסדר העניין טרם הביאו פרי." ד"ר הופרט, שאיתה ועד העולים כבר בא במגע, מסרה את עמדתה לגבי פעולת הוועד, והבטיחה לבוא בדברים עם ד"ר יוספטל, כדי להסדיר את העניין.
המסמך ייפתח בחלון חדש